אם אי פעם ניסיתם להעביר מסר מול המצלמה אני בטוחה שאתם יודעים שזה נשמע יותר קל ממה שזה באמת. גם אם אתם טובים מאוד בהופעה מול קהל – הדיבור מול המצלמה מעורר ברבים מאיתנו תחושות חרדה ואי-נוחות מגוונות. באופן מפתיע, הדבר נכון גם לגבי העבודה עם מכשיר הטֶלֶפְּרוֹמְפְּטֶר, או בעברית: המַקְרֵאָה, אחד האלמנטים החשובים להגדרת העידן הנוכחי של התקשורת הפוליטית. פוליטיקאים ישראלים רבים, במיוחד בשנת בחירות זו של 2019, אימצו את מכשיר הטלפרומפטר בנאומיהם או בפניותיהם הישירות לאומה כדי ליצור סרטונים ויראליים, ממומנים או לא-ממומנים, שמשרתים אותם בנכסיהם הדיגיטליים.
הגרסה הראשונה של הטלפרומפטר הומצאה ב-1948 על-ידי שחקני תיאטרון שהתחילו להופיע בטלוויזיה והתקשו לשנן טקסטים חדשים מידי שבוע לשידורים שצולמו בלייב. באותו זמן אף אחד לא חשב שעידן פוליטי חדש מתעורר. אך לקראת הבחירות של 1952, דווייט אייזנהאואר נשא נאום באינדיאנפוליס ששודר ברדיו ונשמע אומר למפעיל הטלפרומפטר: ״תמשיך! תמשיך! תמשיך! כן, לעזאזל, אני רוצה שירוץ קדימה!״ וכך הסגיר את השימוש במכשיר החדש.
בשנות השמונים החלו לעבוד עם טלפרומפטרים חצי ממוחשבים שאפשרו להכניס טקסטים גם ברגע האחרון, אך גם הם הובילו לפעמים לתלות ולטעויות. למשל בנאום מצב האומה של הנשיא ביל קלינטון ב-1994 הטעינו במכשיר את הנאום הלא נכון, כך שהוא נאלץ להתחיל לדבר מהזיכרון בעל-פה עד שעוזריו הצליחו להעלות את הטקסט הנכון.
ב-2008 התוודענו לנשיא ברק אובמה שהיה הפוליטיקאי הראשון שהשתמש בכל נאומיו בהתקן האלקטרוני המודרני שהפך לאחד מסמלי הנשיאות שלו. מדובר בלוחות זכוכית דקיקים, כמעט בלתי נראים, הנוטים בזווית של כ-45 מעלות משני צידי הפודיום עליהם מופיע הטקסט שברצונו להעביר לקהל. במקום להשפיל את המבט אל הדפים בזמן הנאום, הטלפרומפטרים מאפשרים לשאת את הטקסט כשהמבט מופנה אל עבר המסכים ומאפשר למנהיג להיתפס על-ידי הקהל כמביט ישירות בעיניהם. במקום להיעזר בדף כמנהגם של רוב המנהיגים, הטלפרומפטר איפשר לאובמה להסתכל כל העת על ההמונים מבלי שיידרש לשנן את נאומיו בעל-פה. הרפובליקנים נהגו ללעוג לנאמנותו למכונה הזו וצחקו על אובמה שבלעדיה הוא אבוד, אך היום כמעט כולם ללא יוצא מן הכלל עברו לטכניקה הזו.
נדמה שהטלפרומפטר הופך את חיי הנואמים לקלים יותר, שהרי אם הטקסט נמצא לפנינו כל מה שעלינו לעשות הוא להביט אל תוך המצלמה ולקרוא אותו – אין צורך לעשות חזרות או לזכור טקסטים בעל-פה או לדאוג מכך שנשכח לומר משהו. אך ההפך הוא הנכון. כדי להשתמש בטלפרומפטר בצורה יעילה תדרשו ליותר זמן הכנה מאשר אם תעבדו בדרך הקלאסית ותנאמו בעזרת דפים.
אם בכל זאת בחרתם להשתמש בטלפרומפטר, הינה כמה טיפים שעליכם לזכור:
- התאמנו הרבה!
אם אינכם מגישי חדשות מקצועיים שמקריינים מטלפרומפטר שש שעות ביום, אז אני ממליצה לכם בחום להתאמן ולעבוד עם המכשיר שוב ושוב ושוב לפני שמצלמים. עליכם להתרגל אליו ולהגיע לרמת נוחות גבוהה עם המלאכה החדשה שנראית הרבה יותר קלה ממה שהיא באמת. בהתחלה זה מוזר לראות מול העיניים טקסט על מסך זכוכית, כי מדובר בתהליך מאוד שונה מקריאה מדף או מהמחשב. אך ככל שאנו מתאמנים ואומרים את הטקסט יותר פעמים בקול רם כך אנחנו עוברים מסך יותר טוב, כי כשאנחנו מכירים היטב את התסריט אנחנו מצליחים להעניק למילים יותר משמעות.
לאחר שרוכשים ניסיון אפשר להתאמן פחות, אך בתחילת הדרך אם לא תתאמנו ותתנסו, תמצאו את עצמכם ביום הצילומים מבזבזים הרבה זמן על בעיות טכניות. מצאו מראש את גודל הפונט שנוח לכם, עדיף כמה שיותר קטן כדי שכמה שיותר טקסט יופיע בכל רגע נתון על המסך, אך לא קטן מידי שיאלץ אתכם להתאמץ לקרוא בזמן הצילומים. כך גם לגבי מרווחים בין הפסקאות שמאפשרים רצף בדיבור, ומהירות ההתקדמות של הטקסט הנוחה לכם.
2. גיוון בקול
אחת הבעיות המרכזיות בעבודה עם טלפרומפטר היא שרוב האנשים הלא מתורגלים שמשתמשים בו נשמעים מדוקלמים. במקום לתקשר את הטקסט לקהל באופן טבעי הם מדברים באותו קצב, באותה עוצמת קול, באותו טון, ללא פאוזות או דגשים ומרדימים את הקהל שלהם. הם כל כך מרוכזים בלעקוב אחר הטקסט שהם מתנהגים כאילו הטלפרומפטר שולט בהם. נסו לזכור כי לאנשים שמדברים באופן טבעי יש תנודות קוליות. פעם אנחנו מדברים בקול רם ופעם בקול שקט, לפעמים אנחנו מדברים מהר ולפעמים לאט, לעיתים אנחנו עוצרים ועושים פאוזה ולעיתים מדגישים מילים חשובות. אם תקפידו לתקשר את הטקסט ולא לדקלם אותו תישמעו כבשיחה עם הקהל.
בכל רגע נתון תראו על המסך מספר מועט של מילים ולא את המשפט המלא. לכן חשוב להכיר את התסריט היטב, לדעת מה אתם עומדים לומר ולהתאים למשפט את האינטונציה הנכונה. תוכלו להיעזר בסימני קול שונים כמו הדגשות בבולד, בקו תחתון או בקו נטוי, המסייעים ליצור חיבור בין המילים לבין הקול. אנשים ייהנו לצפות בכם אם ירגישו להט והתלהבות בקולכם, אך אם אינכם נשמעים כמתעניינים במה שאתם אומרים אז למה שיקשיבו לכם? דברו כמו שמדברים לאדם אחד בלבד גם אם צופים בכם מיליונים.
3. שפת גוף טבעית
רוב האנשים שמתייצבים מול טלפרומפטר קופאים ועוברים לדום שתיקה בגוף. הם לא רוצים לפספס אף מילה אז הם סופר מרוכזים בטקסט, וכתוצאה מכך העיניים הם הדבר היחיד שזז – מימין לשמאל בעברית ומשמאל לימין באנגלית. כדי ליצור רמת אנרגיה גבוהה ולהעביר את הטקסט בצורה משכנעת עלינו לאפשר לידיים ולראש לנוע בטבעיות כך שתנועות העיניים יהיו פחות מורגשות. נסו לדבר עם הידיים באזור בית החזה ולוודא שיש הלימה בין הבעות הפנים לבין המילים.
הטלפרומפטר מיועד לאפשר לדוברים להתחבר טוב יותר לצופים ולהעניק את התחושה שאנחנו מתקשרים עם הקהל באופן ישיר. מכיוון שאיננו נדרשים להביט כל הזמן בדף, אנחנו נתפסים כממציאים את הטקסט באותו רגע, כמדברים מהלב. זו כמובן שטות גמורה כי כלום לא ספונטני וניתן לראות זאת באופן בולט במיוחד כשרואים מנהיגים שמשתמשים בשני טלפרומפטרים הממוקמים אחד מימין והשני משמאל. כתוצאה מכך נוצר דפוס התנהגות בו הראש של הדוברים נע מימין לשמאל כמו בצפייה בכדור במשחק טניס. אם מכירים היטב את הטקסט, ניתן מדי פעם להביט למטה כך שהעיניים לא יהיו נעולות על נקודה אחת בלבד. אם יש קטעים בתסריט שאתם זוכרים בעל-פה הביטו בקהל שנמצא במרכז בין שני הטלפרומפטרים וזאת תעשו גם כשהקהל מוחא לכם כפיים.
4. כתיבה דיבורית
ודאו שהטקסט שלכם כתוב כפי שאתם מדברים. זכרו שאתם עומדים לומר אותו בקול רם לכן חשוב לתקשר אותו באופן שיחתי ולא כדקלום שלא מאפשר להתחבר אליכם. כדי ליצור טקסט טבעי הקפידו על שימוש במילים יומיומיות, למשל: ׳ש…׳ ולא ׳אשר׳, ׳הוא׳ ולא ׳מהווה׳, וכשאתם משתמשים במספרים – עדיף לכתוב אותם במילים, למשל ׳תשעה עשר׳ במקום 19. בעברית זה חשוב מאוד כדי לא להתבלבל בין זכר לנקבה.
5. חייכו
חיוך הוא אחת הדרכים הטובות להתחבר לקהל, אז חייכו לפחות בהתחלה ובסוף אלא אם כן אתם מדברים על נושא שאין סיבה לחייך בגללו. הרבה יותר כיף לצפות באדם חייכן כי חיוך משחרר אנדורפינים שמעוררים בנו תחושת אופוריה. רבים נוטים להיבהל מול המצלמה וסובלים מפחד. נסו להירגע בעזרת נשימות עמוקות אל הסרעפת והבטן, ואם אתם מצלמים סרטונים שאינם משודרים בלייב זכרו שיש לכם כמה טייקים. אף אחד לא מצליח בטייק הראשון למעט אנשים בעלי המון ניסיון וגם הם בדרך כלל מקצוענים מידי מכדי להסתפק בטייק אחד.