בין השכל לרגש: מה מספרות לנו הידיים?

-
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

תמונת "שבע האחיות" צדה את עיני בגלריית Caldwell Snyder. האחיות ישובות כשהן שעונות קדימה עם המרפקים על הברכיים בתנוחה המשדרת ייאוש או דיכאון, ורק כפות הידיים שלהן מספרות לנו על דרך ההתמודדות של כל אחות עם המצב שלפניהן

מאת: מישל שטיין טיר. פורסם במקור בתאריך: 14.1.20

תמונת "שבע האחיות" צדה את עיני בגלריית Caldwell Snyder שבנאפה, קליפורניה. איגור קוזלובסקי ומרינה שארפובה, בעל ואישה ילידי רוסיה שעובדים יחד על כל קנבס, ציירו שבע נשים זהות ביופיין המביטות היישר בנו.

שבע האחיות צילום: "Seven Sisters", oil, 23K gold leaf on canvas, 64/86“ (163/218 cm), 2018. © Igor & Marina

שבע האחיות ישובות כשהן שעונות קדימה עם המרפקים על הברכיים בתנוחה המשדרת ייאוש או דיכאון, ורק כפות הידיים שלהן, אחד האיברים החשובים ביותר בגוף להעברת רגשות, מספרות לנו על דרך ההתמודדות של כל אחות עם המצב שלפניהן.

כל המדדים הרטוריים בציור "מנורמלים", ולכן מאפשרים לנו להבחין בניואנסים הכי דקים של הרגש, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשפת הגוף. כולן צופות בדריכות באותה הסיטואציה. כולן לבושות באותה שמלה לבנה משתפלת ואת ראשן מעטרת מטפחת כחולה. רק האחות השנייה, גיבורת הסיפור, עדויה במטפחת מוזהבת, והיא גם היחידה שמסתירה בכפות ידיה את הפנים, למעט עין ימין שמציצה בנו מבעד לחריץ שהיא יוצרת בין אצבעותיה. למה לזהובה הכי קשה להתבונן במחזה הדרמטי שנגלה לנגד עיניהן?

הציור הנפלא הזה עורר בי התרגשות גדולה, כי בדמיוני בניתי סיפור שלם על הדרכים הרבות שיש לנו להתמודדות עם אותה הסיטואציה, ויצאתי לחקור על מקורות ההשראה של זוג הציירים איגור ומרינה. גיליתי כי ייתכנו כמה תרחישים. סיפור הפליאדות הוא אחד מהם. הפליאדות, הידועות גם כשבע האחיות, הן צביר כוכבים פתוח בקבוצת הכוכבים של מזל שור. מדובר באחד הצבירים הקרובים והבהירים ביותר בשמי הלילה שקל לזהות, גם כשתנאי התצפית אינם טובים ואפילו במקומות מיושבים.

הכוכבים הבהירים ביותר בצביר נקראו במיתולוגיה היוונית על שם שבע האחיות, בנותיהן של אטלס ופליונה, וכולן ניהלו פרשיות אהבים עם הבולטים שבאלי האולימפוס. לאחר שנגזר על אביהן אטלס לשאת את כיפת השמיים על כתפיו, האחיות נרדפו על-ידי אוריון וחולצו על-ידי אבי האלים זאוס שהפך אותן לבנות אלמוות על-ידי הפיכתן לכוכבים.

אגדת "הפליאדה האבודה" מסבירה מדוע האחות הזהובה בציור של איגור ומרינה מכסה את פניה. אחות זו מייצגת את אלקטרה, שעוברה על-ידי זאוס וילדה את יאסיון ואת דראדנוס מייסד טרויה. למראה שריפת העיר שהקים בנה, היא מכסה את פניה כדי להקל ולו במעט על היגון הקודר. משום כך, לפי האגדה, הכוכב של אלקטרה נראה לבני תמותה כשביט בלבד, בעל אור חלש יחסית לאורן הבוהק של ששת אחיותיה.

האם מדובר בשבע אחיות יפהפיות שהפכו לשישה כוכבים בהירים וכוכב אחד שבקושי נראה? או שאולי זה להפך, והאחות הקטנה מרגשת, אנושית ובולטת יותר מכולן? הכל תלוי בנקודת המבט של הצופים.

שבע האחיות – חתוךצילום: "Seven Sisters", oil, 23K gold leaf on canvas, 64/86“ (163/218 cm), 2018. © Igor & Marina

הכלים שלי לניתוח התנהגות אנושית נטועים בתורת הרטוריקה, ומשם התחברתי לאיגור ומרינה, שמצליחים ליצור אישיות נפרדת לכל אחת מהאחיות – שלוש מהן נוגעות בפנים ביד אחת וארבע נוגעות בפנים בשתי הידיים. לצדה של האחות המוזהבת יושבת במרכז התמונה אחותה, שנתפסת כשקולה ומבוצרת. היא שוזרת את אצבעותיה ויוצרת בעזרת הידיים חומת מגן בגובה הסנטר, המאפשרת לה ולאחיותיה קיר הגנה שמעברו היא מחשבת את צעדיהן.

מעליהן במרכז התמונה יושבת האחות המשלבת בין השכל לרגש. כף יד ימין התומכת בסנטר באצבעות מקופלות יוצרות את תנוחת "האדם החושב", המייצגת את השכל, בעוד כף יד שמאל מחבקת את מרפק ימין באופן שמשאיר את אזור הלב שלה פתוח. האגודל והאצבע המורה יוצרות יחד תנוחת אחיזה במשהו מהעבר שממנו היא מתקשה להרפות.

שבע האחיות – חתוךצילום: "Seven Sisters", oil, 23K gold leaf on canvas, 64/86“ (163/218 cm), 2018. © Igor & Marina

כשמשווים את האמצעית העליונה לאחיותיה באותה שורה, רואים בבירור שהשמאלית מכסה בעוצמה על הפה בשתי הידיים, כלא מסוגלת לדבר על מה שהיא רואה. האחות הימנית אף היא נעזרת בשתי הידיים, אך אוחזת בעזרתן בחזקה את הלחיים ונראית מאוד מודאגת. זוהי הדמות השנייה הכי מבוהלת בתמונה, מיד אחרי הזהובה. בניגוד לשתיהן, האחות במרכז, שלבה פתוח, נמצאת כבר בחיפוש אחר פתרון.

שבע האחיות – חתוךצילום: "Seven Sisters", oil, 23K gold leaf on canvas, 64/86“ (163/218 cm), 2018. © Igor & Marina

דומה לה מאוד היא אחותה בשורה התחתונה מימין שגם היא בתנוחת "האדם החושב", נשענת ביד ימין על הסנטר כשאזור הלב פתוח, אך האצבע המורה שלה מתוחה כלפי מעלה כמצביעה על מקור הישועה שלה, האמונה באלים. האחות משמאל מתכתבת עם האחות המודאגת למעלה מימין, אך היא אוחזת בדאגה בלחי שמאל בלבד, בעוד ידה הימנית אוחזת בברך בניסיון להשיג שליטה עצמית.

שבע בנות האלים צופות בשריפת העיר האהובה טרויה, שריפה המשתקפת ברקע המוזהב שמאחוריהן. כל אחת מתמודדת עם מחזה הזוועה שהן רואות באופן רגשי ייחודי לה, ותנועות הידיים בלבד הן שמגלות לנו פרטים על אישיותה.

מנקודת מבט נשית על ההרס והחורבן שמביאה המלחמה, מתעוררת תחושה שמדובר בציור אנטי מלחמתי. אני מצטרפת להזמנה של איגור ומרינה לתת לנו הצופים להצטרף לתהליך היצירה, להחליט בעצמנו או להמציא גרסה משלנו. אחרי הכל, מטרת האמנות היא ליצור ציפייה וסקרנות ולא להכתיב לנו את הסיפור.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *