מה ניתן ללמוד על דוברת או דובר כבר מהדקה הראשונה של הנאום?

-
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

משפטי הפתיחה של כל דוברת ודובר מספקים לנו הצצה מעניינת לסטייט אוף מיינד, להלך הרוח הכללי שלהם. מה היא או הוא בחרו להציג לנו מיד בהתחלה?

גיבורת השבוע, מירב מיכאלי, הצילה את הנשים מהעדר כמעט מוחלט בתפקידי ראשות מפלגה, נבחרה כראשת מפלגת העבודה וזכתה ב-77% מקולות הבוחרים. כבר בחצי הדקה הראשונה של הנאום הראשון שלה בתפקיד, היא מפצירה בבוחרות ובבוחרים ארבע פעמים: בואו הביתה!״ קולה מגוון וכולל פניה רגשית ברורה מאוד גם לנשים, וכפות הידיים שלה חשופות ופתוחות רוב הזמן כלפי מעלה, מזמינות ומחזקות את השורה התחתונה של הנאום: ״לחזור לבית של אמת.״

לראשונה אנחנו פוגשות ופוגשים במנהיגה, שבאופן קונסיסטנטי מדברת בעברית שמכלילה נשים וכך יוצרת תודעה ציבורית חדשה. למורת רוחם של רבים, מירב מקפידה כבר שנים רבות להטמיע בכל הופעותיה הציבוריות קול נשי ברור ועקבי, ושפה שוויונית שמקדמת תודעה שוויונית.

עברית היא שפה סקסמניאקית, כפי שכינתה אותה המשוררת יונה וולך. נשים בעברית מופלות לרעה כי הדיפולט בשפה הוא גברי. הקול הנשי מודר באופן עקבי מהזירה הציבורית גם ברמה הפיזית – נשים נוכחות פחות במקומות החשובים והמשפיעים, אך גם ברמת השפה שלנו.

מירב למשל לא תגיד על עצמה: ״כשאתה מתמודד בעולם של גברים…״ אלא: ״כשאת מתמודדת בעולם של גברים…״ וזו גם בקשתי הפמיניסטית לנשים – לפחות כשאתן מדברות על עצמכן עשו זאת בגוף שני נקבה: את ושלך, במקום אתה ושלך.

תמונה: מתוך עמוד הפייסבוק של מרב מיכאלי

הכלל המרכזי בשפה הרב מגדרית שמירב מקפידה עליו הוא שפונים לשני המינים, ותמיד פונים קודם לנשים: ״חברות וחברים, אתן ואתם, כולכן וכולכם״. רק אחרי שהיא מייצרת פניה רב מגדרית היא עוברת לדיפולט המקובל של זכר רבים, ומכלילה בו את כולם בעזרת מילים כמו: ״לכם, אתכם, בואו!״ מידי פעם היא מייצרת פניה נשית: ״אני קוראת למי מכן שמרגישה…״ ומיד מאזנת עם פניה גברית: ״לכל מי שמרגיש שהפוליטיקה לא משמיעה את הקול שלו.״

מירב מנכיחה את השיח הנשי ומצליחה ליצור עברית שוויונית, שמשנה את התודעה הציבורית וכוללת כבר ברמת השפה גם נשים וגם גברים מבלי להדיר אף אחת או אחד. גם אם צוחקים עליה, וצוחקים עליה, זה טוב, כי כך לפחות הנושא עולה לסדר היום הציבורי.

לשם השוואה, ׳נאום הפצצה׳ 2012 של נתניהו הפך לאחד הרגעים הזכירים בהיסטוריה של נאומי האו״ם וזכתה לתשומת לב בינלאומית רחבה. אך הבחירה של נתניהו להשתמש בפצצה בסגנון הקריקטורות בסדרה המצוירת ׳זאב הערבות ורוד ראנר׳ (Coyote and Road Runer) הובילה לסיקור תקשורתי שלילי יותר. המבקרים טענו שנתניהו הפך נושא רציני לבדיחה, והרשת נשטפה באינספור 'ממים' שלו מחזיק בפצצת הקריקטורה, שהציעו לצופים נקודת מבט הומוריסטית, צינית או סרקסטית. נתניהו זכה לקיתונות של לעג ולא הצליח לגרום לאובמה ליישר איתו ׳קו אדום׳ לעצירת הגרעין האיראני, עד שהגיע טראמפ. עם ביידן עוד חזון למועד. בכל מקרה, הנושא נותר על סדר היום הציבורי.

תמונה: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת, YouTube

כשבוחנים רטוריקה של אנשים לא ניתן לנתק בין המסרים המילוליים והלא מילוליים כי הם יוצאים יחד מאיתנו בעת ובעונה אחת! לכן חשוב מאוד לבחון שפת גוף כאחד הגשרים הלא-מילוליים אך לא היחיד. רטוריקה נבחנת מתוך מקום של כבוד להקשר, ומתוך התחשבות מלאה במילים, בקול, בעיניים ובשפת המצלמה באותו הרגע. אותה שפת גוף ואותן המילים בדיוק, יכולות לומר ברגעים מסוימים דברים שונים. קחו זאת בחשבון, ונצלו את הדקה הראשונה של כל סרטון להתרשמות רב ממדית מודעת.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *