העיניים של ראש הממשלה התרוצצו אתמול ימינה-שמאלה, כמו מחפש לבדוק מי בקהל עוד מאמין לו. וגם: הטעות הפרוידיאנית שהוכיחה מה נתניהו חושב על הכנסת
מאת מישל שטיין טיר. פורסם במקור בתאריך: 16.07.20
אוי נתניהו… שנים שאני מספרת לסטודנטים שלי שאף על פי שצפיתי במאות נאומים וראיונות שלך, אני תמיד מקפידה לשים לב טוב טוב למשפט הפתיחה שלך, ולבחון על פי הרושם הראשוני: מה שלומך היום? באיזה סטייט אוף מיינד אתה נמצא?
״אזרחי ישראל", פתחת ואמרת בפעם האלף, אך הפעם נשמעת חסר אנרגיה. נעת באי נוחות, גמגמת יותר מהרגיל – מה שנקרא בשפה המקצועית "לפסוסים", והכנסת את יד שמאל לכיס. משפט הפתיחה הכיל דימוי שממחיש באופן פיוטי ונוגה את רוחות המלחמה. "אנחנו בעיצומו של הקיץ, אבל ענני הקורונה מכסים את השמים בהרבה מאוד מקומות בעולם", אמרת.
התחלת עם צמצום והקטנת הבעיה שלנו בישראל, שהרי צרת רבים מיועדת להיות חצי נחמה, שלא לומר נחמת טיפשים. הסאונד בייט המרכזי שלך הסתכם בשלוש מילים: "להניע את הכלכלה". אמנם הדגשת כי "הקו שמנחה אותנו הוא נקיטת צעדים בריאותיים לצד צעדים כלכליים", אך את המלה "בריאותיים" הדגשת בחוזקה רבה בגופך ובקולך.
תוך כדי קידה העיניים שלך התרוצצו ימינה-שמאלה, כמו מחפש לבדוק מי בקהל עוד מאמין לך. לעומת זאת, כשדיברת על הכלכלה הכנסת יד לכיס. הכנסת ידיים לכיסים בדרך כלל מסמלת הסתרה רגשית, וכאן התעוררה התחושה שאתה מנסה להסתיר את העובדה שלמרות כל הטוב הזה שאתה מרעיף עלינו – משהו רע עומד לנחות עלינו.
הרבה פחות מלים נאמרו בנאומך על הבריאות, שלא לדבר על בריאות הנפש של אזרחיך. בכל הפעמים הרבות שבהן חזרת על המנטרה הכלכלית המרכזית, התנועה שהתלוותה למלים היתה גלגול חוזר של הידיים. גלגלת וגלגלת אותם שוב ושוב במטרה לייצר תחושה כפי שהדגשת שאתה מניע את הכלכלה.
לייצר תחושה היא אסטרטגיית פלסטר שמאפשרת לך להשתיק לזמן מה את "הצרחנים" שמפגינים ליד בלפור, והתפלאתי על כך שאתה חושף בנאומיך את מה שבדרך כלל אתה מרמז עליו רק בסאב-טקסט.
לקראת סיום נאומך, הצבעת ביד שמאל לכיוון המצגת בתנועת אקדח שמורה לנו להתרכז במספרים. סיפרת שיש לך תוכניות רבות נוספות במגרה, אך על פי התנהלותך בחודש האחרון אנחנו מתקשים להאמין. בגאוותנות האופיינית לך הושטת את כף ידך בתנועת עצור לכיוון הקהל, והבהרת בהתנשאות שלא נבוא ללמד אותך מה זה כלכלה כי ״כולם היו בני ובנותיי".
בסנטר מורם בהגזמה, תוך שאתה מותח אל על את ״שריר השחצנות״ (Sternocleidomastoid), אמרת בנימה מתגוננת: ״אני עושה את הדברים כדי להניע את הכלכלה ולא שום דבר אחר.״ שום דבר אחר? המממ…
שלב השאלות היה יותר מעניין. עמליה דואק הוכיחה אותך על כך שאמרת לנו לפני חודשים: ״צאו לבלות!״ גמגמת מאוד בתשובתך והפגנת חוסר ביטחון רציני שבא לידי ביטוי בהרבה גמגומי א… והעלאות העיניים לכיוון המוח בניסיון להיזכר במילים שיעזרו לך לצאת מהמצב: ״אמרתי… לא אמרתי צאו והפרו את הנחיות הבריאות. אבל במקום שאנחנו עשינו א… עשינו… לדעתי א… דבר שלא התברר כנכון, זה היה ב… פתיחה של אולמות האירועים וההתקהלויות".
מותר לך להתבלבל ומותר לך לעשות טעויות. ברור שיש טעויות במצבים מורכבים כאלה, כולנו רק בני אדם, גם אתה. אך כעת אתה עומד לעשות טעות מוסרית. לחלוקת המשאבים "השוויונית" שלך יש ריח עז של פופוליזם. אינך נוהג ביושר ובצדק כלפי אזרחי ישראל שהכי נפגעו מהמצב. זוהי דוגמה מצוינת להבדל בין Equality (שוויון), ל-Equity (הוגנות).
גם אם ייקח לכם קצת זמן לברר מי באמת צריך את העזרה, תוכל להיות במהרה הגון והוגן כלפי משפחות שלמות שירדו מתחת לקו העוני, כלפי העובדות הסוציאליות, האחיות, תנועות הנוער, המסעדנים, אנשי התיירות, וכל אותם העצמאים שנרמסו במשבר הקורונה. לא עד כדי כך קשה לזהות את הנזקקים. ובנוסף, אתה בעצמך אמרת שהפעולה תוביל ל"בור תקציבי של מיליארדים רבים", שעוד נשלם עליו שנים רבות.
"אני לא עוסק בפוליטיקה!" הצהרת. הכיצד? הן אתה פוליטיקאי בכל רמ״ח אבריך. אתה תמיד עוסק ברטוריקה שהיא תמיד פוליטית. כל פעולה שאנחנו מבצעים, כל החלטה שאנחנו מקבלים, כל מסקנה שאנחנו מגיעים אליה, נשענות על הנחות, נורמות וערכים שלא כולם מסכימים עליהם. כלומר, כל מה שאנחנו עושים מושרש בנקודות, ומכיוון שהתחום שבו אתה מתמודד הוא תחום הפוליטיקה, הכל פוליטי!
סיימת בטעות פרוידיאנית מפוארת ואמרת: ״אני מקווה שהתוכנית תעבור בלי ממשלה… בלי חקיקה בכנסת". הכנסת היא לא חותמת הגומי של הממשלה, כפי שהוכיחו לך השבוע שלוש נשים אמיצות, כל אחת ממפלגה אחרת, שחברו יחד כדי לשמור על השפיות בחיים של כולנו. הן עמדו באומץ מול מכבש לחצים פוליטיים בריוני ואלים, ובניגוד לדעתך סירבו לסגור ללא הצדקה מדעית את הבריכות ואת חדרי הכושר שלנו.
אחריך עלה לבמה ידידך שר האוצר, ישראל כ"ץ, שהקפיד בכבודך, ובאופן מפתיע העניבות של שניכם הערב הזה היו עקומות. מילא שר האוצר, אך לאדם המוקפד שאתה זה מאוד לא מתאים ומעורר תחושה שאינך במיטבך. הכל עקום כעת בעולמך והגיע הזמן ליישר את ההדורים בחייך. לצערי, נראה כי הדבר המרכזי והחשוב ביותר עבורך הוא ש"הצרחנים" שמפגינים מול הבית שלך בבלפור יהפכו לצרכנים מסורים.
