עשרת הדברות לנואמים במחאה

-
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

העלייה הדרמטית בהיקף המחאות וההפגנות ברחבי הארץ מובילה לגיוס דוברות ודוברים רבים, שמתבקשים לעלות על הבמות הציבוריות ולהשמיע את קולם. במקרים רבים, זוהי הפעם הראשונה בה הם נדרשים להופיע מול עשרות אלפים, וללמוד במהירות את מיומנות ההופעה בכיכר העיר תוך התמודדות עם ההתרגשות הגדולה שתמיד מתלווה למעמד.

נאומים בעצרת מחאה הם סגנון ייחודי של דיבור בפומבי, שלרובינו אין בו ניסיון. נוכחתי בכך בשבועות הראשונים בהם התעוררה ההתנגדות להפיכה המשטרית והמשפטית, והחלטתי להתגייס לטובת הדוברות והדוברים הנבחרים ולסייע להם להיות במיטבם, בעיקר על הבמה המרכזית בקפלן תל אביב, המושכת אליה קהל הולך וגדל משבוע לשבוע.

בחודשיים האחרונים זכיתי לעבוד עם נואמות ונואמים רבים, ולמדתי הרבה על מה עובד ומה פחות. במטרה להבטיח שיצליחו במשימתם וישפיעו על הצלחת המחאה, אני חולקת אתכם את עשרת התובנות המרכזיות שיסייעו לכם לתכנן, לכתוב ולהגיש נאום כיכרות חזק, מזוקק, זכיר ומשכנע.

 

  1. דעו מהו הדבר האחד שתרצו שאנשים יזכרו

לקראת נאום בעצרת עליכם לקחת בחשבון שתדרשו להתמודד עם תנודות קשב דרמטיות. הקהל עומד על הרגליים זמן ממושך, לכן פיזית כנראה שלא נוח להם. האקוסטיקה ברחובות איננה אידיאלית כך שיש בעיות שמע, ובנוסף יש הרבה רעשי רקע ופטפוטים. כל אלה מציבים אתכם בקרב על תשומת הלב הציבורית. כדי להתגבר על האתגרים האלה, מומלץ להתמקד ולשאול את עצמכם: מהו המסר האחד החשוב ביותר שאותו תרצו שהקהל ייקח לדרך? מהו משפט המפתח בנאום שהייתם רוצים לראות מצוטט ברשתות או בתקשורת? לאורך הנאום, תנו לצופים כמה הזדמנויות להבין מהו המסר המרכזי שלכם, וחזרו עליו בצורות שונות כדי להגדיל את הסיכוי שהקהל יפנים את המסר.

לדוגמה, רועי אלקבץ, שהופיע בשם מחאת המילואימניקים בשבוע שבו ראש הממשלה קרא להם ׳אנרכיסיטים׳, חזר על המילה 11 פעמים לאורך הנאום כדי להבליט את הסלידה מהשקר המגוחך והמתועב, וקרא להעצים את ההתנגדות חוצת המחנות והמגזרים לחוקי ההפיכה המשטרית.

 

  1. נהלו היטב את הזמן

הזמן בעצרת מחאה עובר בצורה אחרת. הנאומים בדרך כלל מלאים בהצהרות המובילות לעיתים קרובות למחיאות כפיים סוערות ולקשת של תגובות נלהבות מהקהל, כמו: ״ד-מו-קר-טיה!!״ ״בו-שה!!״ ועוד. התרועות הרמות מהדהדות את דברי הנואמים, ודורשות מהם להמתין בסבלנות ולגזור על עצמם פאוזות ארוכות במהלכם יש לשמור על יציבות מנטלית, ולהפיק את המרב מההזדמנות המיוחדת הזו שנפלה בחלקם. פרק זמן של חמש דקות בנאום פומבי שכזה הוא יעיל מאוד. ברגע שהדוברים עוברים את רף שמונה עד עשר הדקות, סביר להניח שרק הדוברים המפורסמים והמוכשרים ביותר יזכו לרצון הטוב של הקהל. משום כך, קחו בחשבון שבכל דקה מדוברת יש בין 120-80 מילים, ותכננו את אורך הנאום שלכם בהתאם. זכרו את הכלל: Less is More.

 

  1. התחילו ישר מהנקודה המרכזית

כתיבה היא שכתוב, ומוטב שלא נתאהב יותר מידי באף משפט שאנחנו כותבים. הגישה הזו לכתיבה נכונה שבעתיים כשמדובר בנאומי כיכרות בהם אנחנו נדרשים לדיוק מקסימלי ולוויתור על רעיונות שלמים בשל קוצר היריעה. הקדמות ארוכות אינן משרתות את המטרה, לכן מומלץ להתחיל הכי חזק שלכם על ידי בחירת משפט פתיחה רגשי ומעניין, המאפשר לכם להתחבר במהירות לקהל הגדול שעומד מולכם.

 

  1. הקפידו על פשטות

בנאומי כיכרות מומלץ להיעזר בכתיבה פשוטה, בגובה העיניים. התחברו באופן רגשי לקהל כדי ליצור בסיס משותף, תארו את נקודת המבט שאתם מתנגדים לה, והסבירו את הפתרון שאתם תומכים בו.

 

  1. הימנעו מקלישאות שכבר ידועות ומוטמעות בציבור

בכל מאבק יש את האנקדוטות, הציטוטים, הסטטיסטיקה או הביטויים שחוזרים על עצמם לעתים קרובות כל כך עד שהם מאבדים מכוחם ומשמעותם. תנו לקהל שלכם משהו חדש, הפתיעו אותם בפרספקטיבה שלא שמעו קודם, ספרו סיפור חדש עם סוף שהם לא מצפים לו, הציגו עובדה מבהילה שעוד לא זכתה לאלף ממים וסטיקרים. כך תוכלו להחזיק את תשומת הלב שלהם, ותציידו אותם במשהו שהם יוכלו לצטט בשיחות הרבות שמתקיימות לאחר סיום העצרת.

 

  1. קחו בחשבון את חשיבות המקצב והחזרתיות

יותר מבכל סוגי הנאומים האחרים, בנאומי מחאה ממש מתבקש להשתמש בכלים של מקצב וחזרתיות. השילוש הקדוש משרת נאומים רבים כמקצב זכיר ומשכנע, כפי שניתן היה להתרשם גם בנאומו של פרופ' יובל נוח הררי ששאל למשל שלוש שאלות ברצף: למי תציית המשטרה? למי יציית השב״כ? למי יציית צה״ל? כמו כן, נוח הררי בנאומו חזר כמה פעמים על המסר המרכזי: ״תעצרו ת׳הפיכה – או שנעצור ת׳מדינה!״

 

  1. ערכו חזרות בקול רם

לאחר סיום הכתיבה, כשבידכם נאום מהודק ומדויק, הגיע הזמן לגלגל את הנאום על הלשון. ערכו את החזרות על הטקסט בקול רם כך שתוכלו לשמוע את עצמכם, ואל תהססו לעשות שינויים נוספים עד הרגע האחרון. אינכם חייבים ללמוד את הנאום כולו בעל פה, אך החזרות והאימון בקול רם עושים הבדל אדיר בשלב ההגשה.

 

  1. הצמידו את הפה למיקרופון

אחד האתגרים הגדולים בעצרת מחאה הוא מערכת הסאונד. האקוסטיקה ברחובות איננה אידיאלית כך שיש הרבה בעיות שמע. אתגרי הסאונד מציבים אתכם בקרב על תשומת הלב הציבורית, וכדי להתגבר על כך מומלץ להצמיד את המיקרופון לפה, עד כדי רמת ״נגיסה״ ממנו. תלונות רבות נשמעות מהציבור בהקשר לענייני שמע, ולכן ברגע שאתם עולים לבמה, עוד לפני שאתם אומרים ׳שלום׳, הקפידו על מיקום המיקרופון.

 

  1. השתמשו בקול דרמטי

גם אם המיקרופון ומערכת סאונד או המגפון תקינים, עליכם להקפיד על כך שקולכם יישמע בטווחים הרחוקים ביותר של הקהל הגדול. כן, לפעמים זה אולי מרגיש לכם כאילו אתם צועקים, אך זה לא הזמן ללחוש. כדי להלהיב את הקהל ולהניע לפעולה, מותר להתרגז, לצעוק ולהרים את הקול! אתם מגנים על זכויות של אחרים, לא על הטבות אישיות! נאומי עצרת המחאה מחקים את הדיבור בציבור של פעם, מהימים לפני שהיו מערכות הגברה וסאונד. לכו על זה בכל הכוח! השתמשו במילים רגשיות שמביעות כעס, צער ותסכול, אך גם במילים שמרוממות את הנפש ומציעות תקווה. בנו את הנאום מתוך מחשבה על מסע רגשי, שמאפשר לכם להתחבר לקהל ברמה העמוקה ביותר. זה לא הזמן לנאום עדין וממלכתי!

 

  1. היעזרו במחוות ידיים רחבות מהרגיל

לכל תנועה יש משמעות של עוד מילה, ומטרת תנועות הידיים היא לחזק את המילים שאתם אומרים. הופעה בעצרת מחאה דורשת מכם מחוות ידיים רחבות ומכילות, שיכולות לכלול אגרוף מונף כדי לחזק עמדה מסוימת, כף היד שחותכת את האוויר כסכין או אצבע מאשימה. וודאו שמחוות הידיים שלכם עולות אל מעבר לגובה דוכן הנואמים כך שיהיו נוכחות אל מול הקהל ובטווח המצלמה. אמנם אתם לבד על הבמה, אך מדובר בדיאלוג עם הקהל. הצופים מחפשים מכם רמזים שעוברים דרך המילים, הקול ושפת הגוף. מהמסרים הלא-מילוליים שלכם הם מבינים האם אתם נמרצים? כועסים? נרגשים? תנו להם להרגיש אתכם דרך נימת הקול, מחוות הגוף והבעות הפנים, באופן שיוביל אותם למחיאות כפיים סוערות ולקריאות שמהדהדות את דבריכם. אם הם מתחילים לצעוק – תנו להם לשחרר את האנרגיות האלה, והמתינו בסבלנות לסיום גל הקריאות. זהו הקצב שהקהל מכתיב והוא חשוב ביותר ליצירת נאום מרגש ומשכנע.

 

ולסיום, רגע לפני שאתם מתחילים לנאום, זכרו לפרגן לעצמכם כמה שניות והביטו על ים הדגלים שלפניכם. זהו מראה שמרומם את הנפש ומעניק תקווה שאנחנו לא לבד במאבק הזה. צלמו את התמונה הזו בראש וקחו אותה אתכם לחיים.

 ד"ר מישל שטיין טיר, מייסדת האקדמיה לרטוריקה וראש התוכנית היוקרתית לאמנות הרטוריקה באוניברסיטת רייכמן. פמיניסטית אקטיביסטית, חוקרת ומרצה לרטוריקה פוליטית ופסיכולוגיה קוגניטיבית, הכשירה עשרות אלפי א.נשים מכל שדרות החיים בשדרוג הופעתם מול קהל ומצלמה. מסייעת בהתנדבות לדוברות ולדוברי המחאה נגד ההפיכה השלטונית והמשטרית בעברית ובאנגלית. למידע נוסף ולפרטים: www.rhetoricacademy.io

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *